בשבחי הרפואה

היא נכנסת לחדר ובפיה בשורה.
"הגידול קטן. יש תוצאה לסיבה להיות חיובית ושמחה.
הכאב הוא שיעור", אמרה.

"כמו שלימדת אותי, עשיתי כברת דרך ארוכה.

התבוננתי.
טוב לי בעבודה?
הרי אני כל כך מוכשרת ויש לי פוטנציאל
אז למה כל חיי חייתי בקופסא"?

"ואיך מערכת העיכול"? שאלתי
"הרבה יותר טוב", ענתה.
"והשינה"?
"פשוט נפלא. חולמת על היום שהיה והיום הבא".
"וכדוריות הדם"?
"במגמת עלייה".

התמלאתי באושר. בשמחה.
"עשית לי את היום", אמרתי
והיא- "קדימה! בוא נמשיך, יש עוד דרך ארוכה".